החלטה
1.לפניי שתי בקשות שהוגשו בעניין משותף על ידי המבקשים שונים , שעניינן חיוב המשיב (התובע) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשים בתביעה שהגיש נגדם, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות).
בבקשה האחת שהוגשה על-ידי המבקשים 1-3 (בש"א 17848/09), ביום 15.9.09, עתרו המבקשים לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך 150,000 ₪, סכום שהוא 1.5% מסכום התביעה המתוקנת.
בבקשה האחרת שהגישו המבקשים 4-5 (בש"א 19588/09), ביום 15.10.09, עתרו לחייב את המשיב בהפקדת ערובה שלא תפחת מסך 200,000 ₪, המהווה 2.5% מסכום התביעה.
הגם שמדובר בשתי בקשות עצמאיות, שהוגשו בנפרד, (בשל זהות המבקשים ובשל מספר נימוקים שונים אשר פורטו בהן), ראיתי לדון בשתי הבקשות במשותף, בשל עניינן המשותף.
2.לטענת המבקשים (בשתי הבקשות), יש להורות על חיוב המשיב בערובה לתשלום הוצאותיהם בתביעה שהוגשה נגדם, מחמת מצבו הכלכלי של המשיב, ובשל סיכויי התביעה הקלושים. מובן כי טענות המבקשים בעניין זה, נטענו בשינויים המתחייבים, בכל אחת מהבקשות.
עיינתי בטענות המבקשים בשתי הבקשות, בתגובות המשיב (בכל אחת מהבקשות) ובתשובות המבקשים, והגעתי לכלל מסקנה, כי במקרה דנן מתקיימים התנאים לחיוב המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשים, לפי תקנה 519 לתקנות.
3.אכן, זכות הפניה לערכאות שיפוטיות הינה זכות קונסטיטוציונית מהמעלה הראשונה [רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647], והיא נתונה לכל, ולא רק לאלה שיש בידם יכולת כלכלית לממן את ההליך המשפטי [רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865]. עם זאת, מטרת הוראות תקנה 519 לתקנות, הינה למנוע תביעות סרק, ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, במקום בו נראה לבית המשפט כי סיכויי התביעה נמוכים [ראו: ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז(3) 846]. בית המשפט ייעתר לבקשת נתבע, לחייב את התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו לפי תקנה 519, במקרים בהם במאזן הזכויות המתנגשות – בין זכות התובע לגשת לערכאות, לבין זכותו של הנתבע שלא ייצא בחסכון כיס אם תידחה התביעה נגדו – גוברת זכותו של הנתבע.
לצורך כך, וכאמור בפסיקה, על בית המשפט לבחון שני שיקולים עיקריים, זאת בנוסף ליתר השיקולים הרלוונטיים בנסיבות המקרה הנדון: חוסר יכולת כלכלית מצד התובע, וסיכויי התובע להצליח בתביעתו. חשיבותו של התנאי השני, היא כדי שלא לחסום את דרכם של תובעים מעוטי יכולת, במקרים בהם קיים סיכוי לתביעתם (ראו: רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2) 845).
במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים – ובמיוחד, את שני השיקולים האמורים – הגעתי למסקנה, כאמור, כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים (כולם) בהליך העיקרי.
משהחלטתי כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה, נותרה שאלת גובה הערובה.
כפי שהוכח לפניי, מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב – דבר שלא רק לא נסתר על-ידי המשיב בתגובתו, אלא אף אושר על ידו בפה מלא.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובכתבי ההגנה מטעם המבקשות התרשמתי, כי סיכויי התביעה אינם גבוהים במיוחד. כמובן שאין באמור כדי לקבוע מסמרות בשלב זה של הדיון, ודי לי בכך שהתרשמתי כי סיכויי התביעה אינם גבוהים עד כדי שהם מצדיקים את אי חיוב המשיב בהפקדת ערובה.
אדגיש כי אין בעובדה שהמשיב קיבל פטור מתשלום אגרה בהליך העיקרי, כדי להעיד על סיכויי ההליך – כנטען על-ידו בתגובתו כאן. התנאים הנדרשים לבחינה בבקשה למתן פטור מאגרה שונים מהתנאים הנדרשים לבחינה בהליך של חיוב תובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות; בבקשה לפטור מאגרה, בוחן בית המשפט אם ההליך העיקרי מגלה עילה, כתנאי למתן הפטור, ואין הוא בוחן כלל את שאלת סיכויי ההליך. זאת להבדיל מהבחינה הנדרשת לפי תקנה 519 לתקנות, וכאמור.
כאמור ולאור האמור מצאתי כי מתקיימים במקרה דנן התנאים הנדרשים לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בתובענה – בשל מהות התובענה שהוגשה; סיכוייה; זהות המבקשים בהתייחס למפורט בכתב התביעה ומצבו הכלכלי של המשיב.
לשאלת גובה הערובה אעיר, כי דווקא בשל מצבו הכלכלי של המשיב, וכדי שעצם הפקדת הערובה לא תחסום את דרכו בהליך דנן (בשל אותו קושי כלכלי, כאמור), לא ראיתי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסכומים כמבוקש בשתי הבקשות (150,000- 200,000 ₪).
בנסיבות המקרה דנן, ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הנדרשים, דעתי כי די בחיוב המשיב בהפקדת ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים כולם, וכתנאי להמשך ניהול התובענה.
4.אשר על כן, שתי הבקשות מתקבלות בחלקן.
אני מחייבת את המשיב להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות המבקשים, בסך 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, כתנאי להמשך ניהול התביעה.
הערובה תופקד עד ליום 31.1.10. לא תופקד הערובה במלואה ובמועד – יהיו רשאים המבקשים להגיש בקשה לדחיית התביעה.